פסק-דין בתיק ע"ו 48943-11-12

2.         בחודש דצמבר 2011 הגיש המערער בקשה לועדה חוזרת בגין החמרת כאבי גב וצרף לבקשתו את חוות דעתו של פרופ' רופמן מיום 19.4.12.

3.         ועדה מחוזית מיום 05.01.2012 קבעה כי לא חלה החמרה במצבו של המערער. המערער הגיש ערעור לועדה רפואית עליונה שהתכנסה לדון בעניינו ביום 26.7.12. הועדה דחתה את הערעור והחלטתה היא מושא הערעור שבפניי.

4.         המערער טוען כי על הועדה היה לאמץ את חוות דעתו של פרופ' רופמן אשר קבע כי קיימת הגבלה קלה המזכה את המערער בדרגת נכות של 10%. עוד נטען כי הועדה שגתה כאשר ציינה כי בחוות דעתו של פרופ' רופמן אין כל איזכור באשר לחסר נוירולוגי.

            עוד ציין המערער כי גם פרופ' וולפין אשר נתן חוות דעת בשאלת הקשר הסיבתי לשירות ביום 26.8.09, התייחס לכך שיש למערער הגבלה קלה.

            המערער מלין על כך כי רק רופא אחד מתוך חברי הועדה היה רופא אורטופד (הרופאים הנוספים היו נוירולוג, כירורג וא.א.ג).

5.         הועדה הרפואית העליונה שמעה את טענות בא כוחו של המערער על כך שהוא סובל ממגבלות המפריעות לו בחיי היום יום וכן שמעה את תלונות הנבדק עצמו. הועדה בדקה את המערער וכתבה את ממצאי בדיקתה בפרוטוקול. הועדה עיינה בבדיקת MRI מיום 7.12.11. הועדה ציינה בקטע הדיון כי בדקה את מגבלת תנועת הגב של המערער בשני אופנים שאמורים היו להדגים אותה מידה של מוגבלות. במבחן אחד הודגמה הגבלה ניכרת ובשני לא הודגמה כל הגבלה בתנועות. הועדה ציינה כי גם לגבי מבחן הרמת רגל ישרה והגירוי השורשי בדקה הועדה את המערער בשני מבחנים שאמורים להראות אותה תגובה, אך באחד הודגם גירוי שורשי והשני היה תקין לחלוטין. לכן, דחתה הועדה את הממצאים של פרופ' רופמן בחוות דעתו ולא קיבלה את מצב ההגבלה שציין. הועדה ציינה כי גם פרופ' רופמן איננו מציין קיומו של חסר נוירולוגי. לפיכך, דחתה את הערעור.

6.         דרך הבדיקה של המערער הינה עניין מקצועי רפואי השמור לועדה הרפואית העליונה. וראו לענין זה רע"א 1508/04 אילן אפריאט נ' קצין התגמולים (אתר נבו):

"דרכי הבדיקה הראויות הן עניין רפואי-מקצועי, ותוצאות הבדיקה הן עניין עובדתי-רפואי. בשל כך, לא מקימים עניינים אלו זכות ערעור לבית המשפט המחוזי (סעיף 12א(א) לחוק הנכים), ולא כל שכן לבית משפט זה".

מסקנות הבדיקה הרפואית, אף הן, עניין מקצועי רפואי השמור לועדה. וכן מתוך רע"א 9737/03 זיגלמן נ. משרד הבטחון (אתר נבו) -

"השאלה כיצד תקבע הועדה הרפואית את ממצאיה, אם תסמוך את קביעתה על בדיקת M.R.I, על בדיקות עזר אחרות, או על ממצאי הבדיקה הקלינית, כיצד תשקלל את כלל הממצאים שבידה ואיזה משקל תייחס לכל אחת מהבדיקות, הוא ענין רפואי מובהק הנתון לשיקול דעתה של הועדה הרפואית. בענין זה בית המשפט לא ישים שיקול דעתו במקום שיקול דעתה המקצועי של הוועדה הרפואית. יתרה מזו, בהיותו של ענין זה נושא רפואי מובהק, קביעה רפואית מסוג זה גם אינה מקנה, על פי ס' 12 א לחוק הנכים, זכות ערעור על ממצאי הועדה הרפואית לבית המשפט".

7.         אין כל חובה על הועדה הרפואית העליונה לאמץ את חוות דעתו של מומחה המערער.

וראו לענין זה רע"א 4652/04 אואקנין נ. משרד הבטחון (אתר נבו) -

"הועדה הרפואית העליונה עיינה בחוות דעתו של המומחה מטעם המבקש, אך בחרה שלא לאמץ אותה. שיקוליה הם שיקולים רפואיים מקצועיים, ובית המשפט אינו אמור לשים עצמו בנעלי הועדה לנקוט עמדה בעניינים שבמקצוע הרפואה. החוק קבע מנגנון מקצועי מבוקר לצורך מתן ההחלטות המקצועיות בנושא זה ומעורבותו של בית המשפט מקובלת לבחינת תקינותם של ההליכים בפני הועדה הרפואית ולשאלות בעלות גוון משפטי העשויות לעלות אגב הליכים אלה".

8.         חוות הדעת של פרופ' וולפין מיום 26.8.09 ניתנה לנושא הקשר הסיבתי בלבד , לא התיחסה ולא דנה בנושא דרגות המגבלה וקביעת הנכות. בהקשר כזה השימוש במילים "תוך כיפוף הגב יש לו הגבלה קלה בתנועות הגב", הינו בבחינת תיאור כללי של מצב ללא דקויות חומרה. אין בה ללמד על קביעתו של פרופ' וולפין כי מדובר בהגדרת מידת הקושי לפי מבחני התקנות. קביעת הדרגה של הנכות שמורה לועדה הרפואית העליונה.

9.         המערער צרף להודעת הערעור מכתב פרופ' רופמן מיום 1.11.12 (מועד שלאחר כינוס הועדה הרפואית העליונה). שם מציין פרופ' רופמן כי קביעתו בחוות הדעת שאין ערות יתר בגיד אכילס, סותרת את הטענה שלא מצא חסר נוירולוגי. מסמך זה לא הונח בפני הועדה הרפואית העליונה ואינני מוצאת לנכון להתייחס אליו, מה גם שאין האמור בו יכול לשנות מהמסקנה הסופית.

10.        לעניין הרכב הועדה - בועדה ישבו 4 רופאים, אורטופד, נוירולוג, כירורג וא.א.ג. בפרשת גוטסדינר נקבע כי די בנוכחותו של מומחה אחד בתחום הפגימה. וראו לעניין זה ברע"א 2907/02 גוטסדינר נ' קצין התגמולים , פ"ד נח(2) 481 , נקבע כדלקמן:

"ברוב המכריע של המקרים די יהיה בכך שאחד מחברי הוועדה העליונה הינו חבר מומחה....דברינו לעיל מתייחסים אך ורק לחובה לכלול בהרכב ועדה עליונה רופא אחד בעל מומחיות הזהה לתחום הפגימה".